נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, נשא נאום חשוב בעצרת הכללית של האומות המאוחדות בניו יורק, בו הוא התריע על הסכנה שהארגון עלול לאבד את ייעודו המקורי. מיילי הצביע על "מה שיקרה אם האומות המאוחדות ימשיכו לקדם את המדיניות הקולקטיביסטית שהן מקדמות תחת תוכנית ה-2030." הוא הכיר בצדקת הסיבה להקמת האומות המאוחדות:
"האומות המאוחדות נולדו מתוך הזוועות של המלחמה המדממת ביותר בהיסטוריה העולמית, עם מטרה עיקרית להבטיח שזה לא יקרה שוב. לשם כך, הארגון חקק את עקרונות היסוד שלו בהכרזת זכויות האדם האוניברסלית. שם נקבעה הבנה בסיסית סביב עקרון אחד: שכל בני האדם נולדים חופשיים ושווים בכבוד ובזכויות. תחת חסותו של הארגון הזה ואימוץ הרעיונות הללו, במשך 70 השנים האחרונות האנושות חיה בתקופה הארוכה ביותר של שלום עולמי, אשר גם לוותה בצמיחה הכלכלית הגדולה ביותר בהיסטוריה."
ביקורת על שינוי הכיוון של האו"ם
מיליי הצביע על כך שהאו"ם החל לסטות ממטרתו המקורית ולקחת כיוון אחר לגמרי:
"בשלב מסוים, כמו שקורה לרוב עם מבנים בירוקרטיים שאנו בני האדם יוצרים, הארגון הזה הפסיק לדבוק בעקרונות שנקבעו בהכרזת היסוד שלו והחל לעבור שינוי. ארגון שהיה אמור להיות מגן על תחום בני האדם, הפך למפלצת רב-זרועית שמנסה לקבוע לא רק מה כל מדינת לאום צריכה לעשות אלא גם איך כל אזרחי העולם צריכים לחיות."
הוא הוסיף שהאו"ם הלך והתרחק מהמטרות הראשוניות שלו, והפך לגוף שקובע אג'נדה אידיאולוגית בנושאים חברתיים שונים.
תוכנית ה-2030: ביקורת חריפה
מיליי גם הביע ביקורת על תוכנית ה-2030 של האו"ם, אותה כינה תוכנית סוציאליסטית שמערערת את ריבונות המדינות ופוגעת בזכויות היסוד של בני האדם:
"תוכנית ה-2030, למרות כוונותיה הטובות, אינה אלא תוכנית ממשלתית סוציאליסטית על-לאומית, שמנסה לפתור את בעיות המודרניות עם פתרונות שמערערים את ריבונות מדינות הלאום ופוגעים בזכויות האדם לחיים, חירות וקניין. זו תוכנית שמבקשת לפתור את בעיות העוני, האי שוויון והאפליה באמצעות חקיקה שרק מעמיקה אותן, כי ההיסטוריה של העולם מראה שהדרך היחידה להבטיח שגשוג היא על ידי הגבלת כוחו של השלטון, הבטחת שוויון בפני החוק והגנה על הזכויות לחיים, חירות וקניין של הפרט."
לדבריו, אימוץ האג'נדה הזו, בשירותם של אינטרסים מיוחסים, הוא זה שהוביל את הארגון לסטייה מדרכו.
דוגמאות לחוסר העקביות של האו"ם
מיליי גם נתן דוגמאות לחוסר העקביות של האו"ם, והצביע על מקרים שבהם הארגון פעל בניגוד לעקרונותיו המוצהרים:
"באותו בית שמצהיר על הגנה על זכויות האדם, מתאפשרות חברות במועצת זכויות האדם לדיקטטורות עקובות מדם כמו קובה וונצואלה, ללא כל התנגדות."
"באותו בית שמצהיר על הגנה על זכויות נשים, מדינות שמענישות נשים על חשיפת עורן מתקבלות בוועדה לביעור אפליה נגד נשים."
"באותו בית, אנו מצביעים באופן שיטתי נגד מדינת ישראל, שהיא המדינה היחידה במזרח התיכון שמגינה על הדמוקרטיה הליברלית, תוך גילוי חוסר יכולת מוחלט להתמודד עם הטרור."
בכל הנוגע לכלכלה, הוא הוסיף:
"ברמה הכלכלית, מקדמים מדיניות קולקטיביסטית שמערערת את הצמיחה הכלכלית, פוגעת בזכויות הקניין ומונעת מהמדינות המוחלשות ביותר בעולם ליהנות באופן חופשי ממשאביהן כדי להתקדם."
קריאה לשינוי
נאומו של מיליי היה קריאה לשינוי כיוון משמעותי של האו"ם ולחזרה לערכיו המקוריים, כדי להגן על חירות האדם ועל זכויות הקניין הפרטי. נאום זה נגע בליבם של רבים שחשים כי האומות המאוחדות התרחקו מהמטרות שלהן, והפכו לגוף שמקדם אג'נדה פוליטית במקום לשמור על זכויות האדם והחירות.
תמונה: UN Photo/ Loey Felipe
